ההיסטוריה של ההמנון הרוסי: מן הראשון ועד המודרני

המנון נתפס כעבודה חגיגית, שיר שבו מישהו או משהו משבח ומפואר. ביוון העתיקה, panegyriks ו dithyrabs ניגש המזמורים.

מבין שלושת המרכיבים של סמליות פוליטית (דגל, סמל, המנון), זהו ההמנון שאין לו היסטוריה בת מאות שנים, שכן הוא השתנה בתדירות גבוהה יותר. אז מה היו המזמורים ברוסיה?

ומי זוכר את זה?

בהיסטוריה של רוסיה בסוף המאה ה -18, אירע אירוע שגרם לעלייה חסרת תקדים ברגשות הפטריוטים. ב -1791, הכוחות הרוסיים בהנהגתו של א.ו. סובורוב הנודע כבר הובילו את המצודה העותומנית, שנחשבה עד אז לאסמאעיל. כולם שמחו - מן הקיסרית קתרין השנייה לחייל המשותף.

ההמנון הבלתי רשמי של האימפריה הרוסית מאז ימי קתרינה השנייה

זיכרונות ההתקפה הקשה ביותר, אומץ החיילים וכישרו של המפקד היו להישאר בזיכרון האנשים. זה היה בהזדמנות זו, כי ההמנון הלאומי הרוסי הראשון רשמי נולד דבריו של ג 'Derzhavin עם המוזיקה של א' קוזלובסקי - "רעם של ניצחון, resound!" זה קרה ב -1791. כך החלה ההיסטוריה של ההמנון הרוסי.

לא כל לחקות!

הקיסר אלכסנדר הראשון בשנת 1815 הוציא צו על הביצועים של שירים על ידי V. Zhukovsky למוסיקה של המנון הבריטי. עבודה זו נשמעה בישיבות הקיסר וירדה בהיסטוריית ההמנון הלאומי הרשמי הראשון של רוסיה בשם "תפילת הרוסים".

המנון של האימפריה הרוסית "אלוהים להציל את הצאר ..."

בשנת 1833, הקיסר ניקולאי הראשון, שירש את אלכסנדר, היה בנסיעה זרה. הוא היה מלווה הנסיך לבוב. בכל מקום שמע הקיסר הרוסי רק את קולות ההמנון הבריטי. זה היה מרגיז. עם שובו, ניקולאי Pavlovich הורה לבוב לכתוב מוסיקה חדשה עבור ההמנון לטקסט של ז'וקובסקי בהשתתפות A.S פושקין. בני זמננו כותבים כי ההמנון החדש שר שלוש פעמים ברציפות. דמעות של אושר וגאווה על המולדת זרמו על פניו של הקיסר הסנטימנטלי הרחוק.

אז אתה חי בעידן של שינוי!

עבודה במרסיי

בשנת 1917, בחודשים הראשונים של מהפכת פברואר, מה שנקרא "עבודה Marseylise" שימש מזמור עם המוזיקה Rouget de Lill ואת הטקסט המקורי של פיטר לברוב. "לוותר על העולם הישן!" - שורה זו מתחילה בטקסט זה, מימי המהפכה הבורגנית הצרפתית הגדולה.

מאז 1910, הבינלאומי נעשה כמנון פרולטרי בינלאומי. המחבר של המוזיקה הוא פייר גיטר, המילים הן יוג'ין פוטייה. מאז 1918 הפך האינטרנציונל למהפכת המהפכה הפרולטרית שזכתה ברוסיה, בהמנון של המדינה הסובייטית הצעירה, ולאחר מכן בברית המועצות. מ -1944 ועד היום, האינטרנציונל נשאר ההמנון של המפלגה הקומוניסטית. אלה הם ההמנונים ברוסיה בתקופה של מהפך מהפכני.

ברצינות ובמשך זמן רב

בשנת 1944, לאחר שקול וריאציות רבות של מוסיקה וטקסט, את ההמנון של ברית המועצות אומצה. לקול זה, החיילים של המלחמה הפטריוטית הגדולה נכנסו לקרב וחזרו הביתה עם ניצחון. המוזיקה של ההמנון נכתבה על ידי א 'ו' אלכסנדרוב. מילים - סרגיי מיכלקוב וג 'אל-רגיסטאן. עם זאת, מעטים יודעים עכשיו שההמנון של המפלגה הבולשביקית הפך לאב הטיפוס של המנון הזה - לאותו מנגינה, אבל עם דבריו של המשורר V.Lebedev-Kumach. סטאלין בו הוא שיבח פשוט את השמים. אגב, כבר בעידן של "קיפאון", תחת ליאוניד ברז'נייב, הטקסט של ההמנון היה מעט retouchched - רק לשם הסרת שם סטלין משם. במקום מילים על סטאלין, היה המשך על לנין עם תוספת הפסוק האחרון, החדש.

עשור שלם ללא המנון

לאחר השינויים הפוליטיים שהתרחשו ב -1991, עם קריסת ברית המועצות, הופיע דף חדש בהיסטוריה המכונה "המנונים של רוסיה". אזכורם של לנין וקומוניזם בהמנון, ואפילו המוזיקה עצמה, החל לעצבן חלקים מסוימים של החברה הרוסית, כולל האליטה הפוליטית עצמה. לכן, במשך כל עשור נשיאותו של הנשיא בוריס ילצין, הפך המלחין מ 'א. גלינקה, "השיר הפטריוטי" שנכתב ב -1833 למינוח. זה בוצע ללא מילים, כי לא ניתן להסכים לטקסט.

החוק הוא החוק!

התקרב בסוף המאה העשרים. ההמנונים של רוסיה על הפורמט הקודם נשארו בעבר. לא היה טוב למדינה להיכנס למילניום השלישי ללא הסמלים הרשמיים של המדינה, בפרט, ללא מזמור חדש. אחרי סקרים ציבוריים, חזרנו למוסיקה של אלכסנדר אלכסנדרוב עם המילים החדשות של סרגיי מיכלקוב.

ההמנון הלאומי של הפדרציה הרוסית

כיום, על פי חוק ההמנון, הוא חייב להיות משודר פעמיים - בתחילת ובסוף השידור, ועם רשת מסביב לשעון - בשעה 6 וב- 24. על פי המסורת שנקבעה, הפגישה של השנה החדשה מתרחשת גם על פי התרחיש המסורתי: כתובת הנשיא, ולאחר מכן את השעון להילחם במגדל Spasskaya של הקרמלין במוסקבה, ולבסוף, את המנון. בנוסף, ההמנון מתנהל במצעד ב -9 במאי, מיד אחרי נאומו של ראש המדינה. כך, במונחים כלליים מאוד, היא היסטוריה קצרה של ההמנון הרוסי.

המחבר - פאבל מאלופייב