אופרה "ויליאם טל": תוכן, וידאו, עובדות מעניינות, היסטוריה

ד 'רוסיני אופרה "ויליאם טל"

ג'ואקינו רוסיני מעולם לא כתב דבר כמו ויליאם טל. ולא ידוע בוודאות מדוע, אחרי העבודה הזאת, הוא הפסיק לכתוב אופרות לנצח. אולי בגלל ההבנה שהציבור עדיין לא מוכן לפורמט החדש של האופרה, אבל הוא כבר לא יכול לחזור להלחין את הטיעון הבלקנטי? או משום שהמלחין היה עייף ממספר עצום של מכשולים בצנזורה? כבר לא יודע, יכול רוסיני להמשיך עוד יותר בהתפתחותו המוסיקלית, אך העובדה שהוא פתח דף חדש בהיסטוריה של האופרה עם "ויליאם טל" הוא ללא ספק.

סיכום האופרה רוסיני "ויליאם טל"ורבים עובדות מעניינות על עבודה זו לקרוא בדף שלנו.

סיכום ויליאם טל

הקנטון השוויצרי של אורי, המאה ה -13.

סעודת חתונה בכפר בורגלן. מצבו הרוחני של וילהלם תיל מאפיל על התערבות מוגברת בענייני ארץ השליטים הזרים, ההבסבורגים, שהמושל שלהם הוא גסלר. חברו, ארנולד מלכטאל, משרת בצבא האוסטרי, כלומר בצד האויב. הוא מנסה לשכנע את ארנולד להיכנס להתנגדות ולהילחם למען עצמאות. אבל בנוסף למחנה של האוסטרים הוביל את אהבת הנסיכה מטילדה, שממנו הוא לא יכול לסרב. פתאום מופיע רועה צאן - הוא הרג חייל מכיתת גסלר שניסה לפגוע בבתו ועכשיו הוא בורח מרדיפות. גאולה אחת - לעבור לצד השני של האגם. אבל הדייג מסרב לעזור - סערה באה. ויליאם טל מניח את הרועה בסירה ומתחיל, למרות הגלים. כאשר האוסטרים ממהרים לכפר, המקומיים אינם בוגדים בפליטים. בתגובה, רודולף לוקח את בן ערובה מלכטאל הישן.

מטילדה עייפה מהחיים בבית המשפט, היא נמשכת על ידי הטבע ומרחב היערות. היא מספרת ארנולד על זה, הם נשבע אחד לשני מאוהב. תל ופורסט מופיעים, שממנה לומד ארנולד שאביו הוצא להורג בצו של האסלר. הוא אינו מהסס להצטרף למורדים. המנהיגים הלאומיים של הקנטונים של אורי, שוויץ ואונטרוולדן מתאחדים להילחם בעריצות.

גסלר נותן חג לכבוד מלכותו ומורה לכל התושבים להשתחוות לכובעם. תגיד מסרב, ואז גסלר גורם לו לירות מתוך קשת על תפוח, עומד על ראשו של ג 'ימי, בנו. אחרי שעבר את המבחן הזה, אומר טל שאם הוא החמיץ, החץ השני היה הולך גסלר. על המילים האלה הוא נידון למוות.

סירות עם אסירים מושל אוסטרי צפות על האגם למקום ההוצאה להורג. הסערה מתחילה, טלי מצליח לשלוח את הסירה אל החוף, לצאת ממנו להרוג את קסלר עם ירייה אחת מהקשת. אנשים מריעים. המרידות מכסות את כל הארץ: שום דבר לא יכול לעמוד בדרכה של שחרור שווייץ.

תמונה

עובדות מעניינות

• לא רק לאופרה רוסיניאבל היה יחס סותר את הדרמה של שילר בנקודות שונות בסיפור. בתחילה היא נתפסה כהמנון לחופש, אחר כך צמצמה באופן קיצוני, ובגרמניה הנאצית אף נאסר עליה, שכן היא הצדיקה הריגת רודן. מחזהו של שילר פתוח לפרשנויות רבות, שכן הוא מכסה נושאים שונים באותה מידה: המסר הפוליטי על מאבקו של שוויץ על עצמאותו חשוב לא פחות מסיפורם של אנשים מוסריים פשוטים, המוביל חיים אידיליים בהרמוניה עם כוחות הטבע. באומץ ובגבורה, מגיבים הדמויות הללו לאתגר של הנסיבות החיצוניות. אבל אחרי תום הקרבות, כולם חוזרים באופן בלתי נמנע אל אורח חייהם הרגיל.

• תערובת האידילית וההרואית ב"וויליאם טלה" שיקפה את אהדתו האישית של רוסיני. אבל עד כמה המלחין שותף למניעים הפוליטיים של הסיפור הזה? במהלך חייו הואשמו שוב ושוב בא-פוליטית: הוא תמיד שמר על יחסים נייטרליים עם השלטונות. נקה הצהרות נגד דיכוי, כגון "משה במצרים" או "וילהלם Telle" הם יוצאי דופן עבור רוסיני. רעיונות פטריוטיים ואנטי רודניים היו משניים באופרות שלו, לא רק בגלל כוח הצנזורה, אלא גם משום שהטבע היצירתי של רוסיני וההבנה שלו בתיאטרון המוסיקלי היו מאוד שמרניים.
• ב -7 בנובמבר 1893, אנרכיסט סנטיאגו סלבדור פרנץ ', במהלך המערכה השנייה של ויליאם טל, ביצע פיגוע טרור בתיאטרון ליסו בברצלונה וזרק שני מטעני חבלה מן הגלריה אל האולם. מעשה זה הביע את תגובתו על הוצאתו להורג של חברו, המחבל פאולינו לטורה. הפצצה הראשונה התפוצצה בשורה ה -13. השני - למרבה המזל לא התפוצץ, התגלגל מתחת לכיסא. סה"כ נהרגו 20 בני אדם, רבים נפצעו. לאחר שיקום התיאטרון, חלק מהמושבים בשורות ה -13 וה -14, שבהם ישבו המתים, נשאר זמן רב ריק בכל ההופעות.

הכי טוב מספרים מהאופרה "ויליאם טל"

סיום Overture (להקשיב)

"Sois ללא ניע" - ויליאם טל של arioso (להקשיב)

"Sombre foret" - רומנטיקה של מטילדה (האזנה)

"Asile hereditaire ... איימיס, שנית נקמה נקמה" - ארנולד של אריה (להקשיב)

ההיסטוריה של היצירה והפקות של "ויליאם טל"

שתי העובדות הידועות ביותר על ג'יאקצ'ינו רוסיני הן כדלקמן: הוא חיבר מהר מאוד, משחרר 3-4 אופרות בשנה, והוא הפסיק לכתוב אופרות לכל 37 שנים, חי עד 76. "ויליאם טל" הוא האופרה הארוכה ביותר שלו, אשר בילה הרבה (על פי אמות המידה שלו) של זמן - עד שישה חודשים, מאוחר יותר לשנות ולהקטין את הפעולה חמישה מעשה פעולה ארבע. בנוסף, זוהי האופרה האחרונה שלו. יתר על כן, יש מידע כי זה לא היה צירוף מקרים, אלא החלטה משוקללת.

אין שום דעה חד משמעית על איזה סוג של עבודה נלקח כבסיס - בין אם דרמה של אחד הספקים העיקריים של מגרשי אופרה במאה ה -19, פרידריך שילר, או את הטרגדיה של המחזאי הצרפתי א 'למיר. סביר להניח, מחברי האופרה היו מכירים היטב עם שתי יצירות, כמו גם עם האגדה העתיקה של המשחרר השוויצרי ויליאם Telle. הליברית הוזמנה על ידי V.-J. אטיין דה ג'ואי ו- I.LL-F. ביסו, הוא נוצר בצרפתית, שכן רוסיני היה אז בפאריס.

הבכורה התקיימה ב -3 באוגוסט 1829 באופרה של פאריס. הביקורת היתה מרוצה, ורוסיני נמשך פחות לציבור, והסיפור הפטריוטי-ההרואי היה רחוק מלהיות חובב האופרה הרגיל. בנוסף, הגרסה המקורית של האופרה נמשכה כמעט שש שעות. לאחר השלמתו, הפחית המאסטרו את הניקוד לכארבע שעות של מוסיקה, אבל זה עדיין היה ארוך מאוד. האופרה התיאטרונית של האופרה לא נבעה מכך שמסיבת הטנור העיקרית (ארנולד) הייתה כה מורכבת, שקשה למצוא שחקן טוב שלא יכול היה לאבד את איכות הצליל לאורך כל המופע. והשפע של סצנות כוראליות טהורות הטיל את חובת העבודה הרצינית עם מקהלת האופרה, אשר כרוכה בעלויות כספיות ועלויות רבות.

הצבתה של אופרה באיטליה היתה כרוכה במגבלות צנזורה - המדינה היתה תחת השפעה אוסטרית, ונושא השחרור הלאומי, ואפילו מן האוסטרים, היה בלתי מתקבל על הדעת. האופרה תורגמה בכל זאת לאיטלקית ובשנת 1833 נקבעה בסן קרלו הנאפוליטנית. עם זאת, היא בקרוב עזב את הרפרטואר ו נדיר היה לבצע ב 30 השנים הבאות. למרבה הפלא, "ויליאם טל" היה הרבה יותר פופולרי בוינה. בתחילת שנות ה -30, האופרה הופיעה בלונדון ובניו יורק. למרות דרישות הצנזורה, העבודה לפעמים אפילו איבדה את שמה - הדמות הראשית שונה שמה כדי להיות טירוליאן אנדריאס גופר, ולאחר מכן וואלאס סקוטית, ולאחר מכן רודולף די סטרלינג.

במובן זה, רוסיה לא היתה יוצאת מן הכלל - ברוסית היא סיפרה על "קארל הבולדד", הבכורה התקיימה בסנט פטרבורג ב -1836. ה"וילהלם טל" המקורי הוקם כבר בלנינגרד ב- 1932, ובמהלך המלחמה הפטריוטית הגדולה בוצע על ידי הבולשוי בפינוי.

"ויליאם טל" מוזיקה בסרטים

קטעי הפתיחה לאופרה נמצאים בשימוש נרחב על ידי יוצרי סרטים, ומלווים את פעולתם של הציורים:

• לוגן, 2017
• פנתר ורוד, 2006
• "הסוכן קודי בנקס 2: יעד - לונדון", 2004
• יומני הנסיכה, 2001
• "חיי", 1993
• "תפוז שעון", 1971

ההפקות הנדירות של ויליאם טל נותרו בגרסאות הווידאו:

• ביצוע הפסטיבל בפזארו, 1995, הבמאי פ. פיצה, בחלקים העיקריים: מ 'פרטוזי (ויליאם טל), ג' קונדה (ארנולד), ר 'פרארי (גסלר), ד' דסי (מטילדה)
• הופעת לה סקאלה, 1988, הבמאי ל. רונקוני, בחלקים העיקריים: ד 'זנקנרו, ג' מריט, ל 'רוני, ג' סטאדר.

כיום יש רק 30 הפקות בתיאטראות בעולם "ויליאם טל "מבחינת התדירות, זה רק במאה השנייה אופרות. תשומת לב מרוסנת זו לכל העבודה יותר מאשר מפצה על הפופולריות של הדהירה מן הפתיחה, שהיא אולי המנגינה המפורסמת ביותר בעולם, המבוצעת מדי יום על ידי תזמורות סימפוניות רבות, ועל ידי מספר גדול עוד יותר של טלפונים ניידים. הוא מלווה נעלי פרסום, מכוניות ופיצה. הוא מזועזע על ידי העובדים ממהרים למשרד. אל תכתוב רוסיני לא יותר מזה, הדקות הספורות האלה מאופרה של שש שעות כבר היו הופכות אותו לאלמוות. וכנראה, אדון בל קנטו, שהמוזה שלו אחרי "ויליאם טל" שתק לעד, הבין זאת יותר מכל.